התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
כהשלמה לתגובה של אריאל לגבי הסלקטיביות.
אם בלוח Y יותקן מפסק (עם הגנות), אזי בלוח X אין צורך בהגנה מפני זרם העמסת יתר.
המפסק שבלוח X יכול להגן מפני זרם קצר בלבד.
העמסה והגנה… תקנה 6(ז) – מבטח מפני זרם העמסת יתר יכול שיותקן במקום כלשהו במעגל המוגן על ידו, בתנאי שאין לפניו הסתעפות במעלה המעגל או שזרם העבודה הממושך המרבי בהסתעפות נלקח בחשבון בעת בחירת המבטח.
מקווה שההסבר המצורף מובן.
קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
אני ניגשתי לוועדה פרונטלית.
נעזרתי בקורס המקוון של אריאל סגל “מתקני חשמל במתח נמוך”.
הקורס מקנה ידע רב שהועיל לי מאוד בוועדה ובכלל.
ממליץ בחום.
שמעתי גם תגובות טובות על הסימולטור של אייל (אני לא יודע פרטים), אני מניח שהוא מתאים יותר לבחינה האמריקאית.
אם לא מסכימים להתפשר על הערכת מחיר כמו שאהרן הציע,
הייתי להתקין מונה שיופעל ע”י שעון שבועי (המונה יוזן גם הוא מהציבורי).
המונה יכול להתחבר בעזרת מגענים (אין צורך בחיגור, כי לא מדובר על מקור הזנה נפרד).
או שבמקרה המדובר השתמשו במוליך השלישי כפאזה חוזרת לנורת סימון שמראה את מצב הטרמוסטט כפי שהיה מקובל בעבר.
אם מדובר במוליכים מבודדים המותקנים בצינור, יתכן שצבע הבידוד של המוליך השלישי לא מתאים לשמש כהארקה.
בשעון שבת סטנדרטי אין הבדל בין כיבוי על ידי העברת בורר המצבים למצב אפס, לבין כיבוי על ידי מצב שעון.
יש מכשירים שלוקח מעט זמן מניתוק הזנת החשמל אליהם עד שהם נכבים לגמרי (פריקת קבלים).
יתכן שאם היית ממתין מעט המכשירים היו נכבים גם במצב שעון.
אם זה עדיין רלוונטי, אני ממליץ שתצרף תמונה של שעון השבת.
צריך להפסיק את כל מוליכי הפאזות והאפס.
לכן המא”ז הניתן לנעילה צריך להיות דו קוטבי למכשיר חד פאזי, תלת קוטבי למכשיר תלת פאזי ללא מוליך אפס, 4 קוטבי למכשיר תלת פאזי עם מוליך אפס.
מבחינת עוצמת זרמי הקצר לאדמה (לא קיבוליים) חיבור נקודת האפס לאדמה דרך סליל פטרסון דומה במידה ניכרת לרשת צפה.
סליל פטרסון הוא בעל עכבה גבוהה יחסית.
הגנות זרם יתר רגילות לא יפעלו במקרה של קצר לאדמה.
לצערנו כותבי השאלות למבחנים השונים לא משתמשים בשפה נכונה.
משרד הכלכלה פרסם לפני שנים ספורות שאלות לדוגמה לחשמלאי מעשי תלת פאזי.
להלן שאלה 17 ככתבה וכלשונה…
17. מה עושים במקרה של דלף מצטבר במתקן ביתי?<br />
א. אפשר לחבר בטור ממסר מפסק מגן נוסף לממסר הקיים.<br />
ב. יש להגדיל את חיבור המפסק הראשי.<br />
ג. יש להגדיל את הזרם הנקוב של זרם השחרור של מפסק המגן.<br />
ד. אפשר לחבר במקביל לממסר הקיים, מפסק מגן נוסף.נ.ב. בעיית השפה היא לא הבעיה הגדולה ביותר במבחנים השונים…
במצופים שאני פוגש אין “רטט”.
הודות למבנה הפנימי של המצוף יש לו “שטח מת” די רחב.
בבורות ביוב למשל זה מאפשר במקרים רבים להסתפק במצוף אחד, במקום מצוף נפרד להפעלה ומצוף שני להפסקה.
luz, לא התייחסת למוליכים הלבנים (דו גידי לפעמון).
אני חושש שזה יותר מסתם חריגה מהתקנות, מניסיוני הוא עלול להיות מסוכן ממש בשימוש במתח נמוך 230V.
ברור לי לחלוטין שבמקרה כזה למפסק הפחת לא יהיה חלק בעמידה בדרישות החוק להגנה מפני חישמול.
שאלתי היא אך ורק האם אין בו כל תועלת כהגנה נוספת.
זה מוצר זול וזמין, ולהבנתי הדלה יכול לתרום לבטיחות גם כשמשתמשים בזינות צפות, ובפרט כשלא ידוע מי יהיו ה”חשמלאים” שיתחזקו את המתקן הארעי\הניד.
אני מזכיר שהצעתי לחבר מפסק מגן נפרד לכל מכשיר.
בזינה צפה חובה לחבר משגוח ולכן מותר לחבר מספר צרכנים.
המשגוח אמור להתריע על תקלה ראשונה בבידוד ובכך למנוע תקלה שנייה.
אם לא חובר משגוח אזי שיטת ההגנה נקראת הפרד מגן, ובמקרה זה אכן אסור לחבר יותר ממכשיר אחד.
אפשר לחפש תרשים חיווט. בהרבה דגמים הוא מודבק מאחורי המכסה (המכסה שפותחים כדי לנקות פילטרים).
אפשר לשאול בשירות הלקוחות של היבואן האם יש לו יציאות למגע יבש.
(אפשר כמובן גם לקחת את הסיכון ולמתג את הזנת החשמל למזגן…)
