שאלות נוספות מהועדה

asis13 אומר:

תשובה 2
כאשר יש שטח נתון של הצרכן שאלכסונו מסומן באותיות A ו- B מקסימום שטח המגע המותר בשטח זה הוא 50 וולט ולכן ההתנגדות Rab תחושב לפי 50 וולט לחלק לזרם הקצר שהוא המתח הפאזי לחלק לעכבת לולאת התקלה.
ומה שיוצא זה 50 קו שבר ארוך לחלק ל230 קו שבר קצר לחלק לעכבת לולאת תקלה .

סליחה על התרגיל במילים התוצאה R=0.21 ZLT

סליחה על הבילבול בשאלה אבל זה החישוב של קינן שאין לי מושג מאיפה הוא הביא אותו ומה זה נותן אולי טעיתי באיזה משהו אבל אני מקווה שאריאל ישפוך אור על העניין.

יש משהו בשאלה לא מסתדר לי ,,,!!
בין הנתונים : משטח מרובע, אלכסון עם נקודות A,B .
היכן השתמשת בהן?למה זה נתון?

אני חושב שהשאלה מתייחסת להתנגדות “הסגולית” למשטח ביחס לזרם הקצר
והתשובה תהיה עם פרמטרים A,B ..!

תנסה בבקשה לפרט יותר, או להזכר בשרטוט.
תודה

אולי הכוונה באלכסון עם הנקודות A B לשטח כדי למצוא את ההתנגדות משטח הדריכה ע”מ למצוא את ההתנגדות לנוסחה R=שטח/אורך*0.018 שטח=A*B

בסד

אריאל שלום רב,
אקדים תודה להתייחסות קצרה לשאלות שאייל העלה כאן
רב תודות
avig

אייל כתב:
1)מתח המגע בשיטת tncs ו-tt כאשר מוליך האפס הראשי מנותק.
2)נתון שטח מרובע שאלכסונו נתון בנק’ Aו-B מה יחס התנגדות האדמה לזרם הקצר (רמז-קשור במתח המגע )
3)מפסק פחת 300 מילי תקין ,הבדדה תקינה נמצא בסופר מרקט ועדיין מדי כמה שעות קופץ ללא סיבה ניראת לעין מה יכולה להיות הסיבה ולמה זה קורה (אין קשר להרמוניות ).
4)יש גנרטור מזין עומס בשלב מסוים מחברים קבלים מה הפרמטר המושפע במערכת ,בשלב שני מחברים עומס נוסף מה הפרמטר המושפע הפעם.
5)יש מפסק 250 אמפר לולאת התקלה 1 אוהם נתון גרף של מפסק האם הוא מתאים.
6)שאלה נוספת ששאלו מישהו אחר (במשך חצי שעה אותה שאלה ) יש גרף של מפסק תכוונן אותו בלי שום נתונים ובלי האפשרות לבצע כיוונון לאחר מדידות בשטח.

שלום
1. מתח מגע הוא המתח המופיע על גוף מתכתי ביחס לאדמה.
במתקנים המוגנים בשיטת TT או TN-C-S ובמקרה של קצר לגוף מתכתי, חייב המבטח להפסיק מיידית או לכל היותר תוך 5 שניות ומתח המגע אסור שיעלה על מתח נמוך מאוד (תלוי בסוג המתקן). במקרה זה אין הבדל בשיטות ההגנה בפני חשמול.
במתקן מאופס (לא קיים בשיטת TT) קיים חשש של הופעת מתח על גופים מתכתיים בעת ניתוק מוליך ה- PEN של רשת הזינה. במקרה זה יופיע מתח שיכול תיאורטית להגיע לערך של עד מתח פאזי על פס השוואת הפוטנציאלים ועל כל הגופים המתכתיים במתקן. הדבר אינו מסוכן במתקן שווה פוטנציאלים אך מסוכן מאוד בעת הוצאת מוליכי הארקה אל מחוץ למתקן לגופים מתכתיים שנמצאים מחוץ לתחום השפעת השוואת הפוטנציאלים.
2. הנושא קשור למתח צעד. בבדיקה זו מזרימים זרם בין אלקטרודה ב”אין סוף” לבין המרובע ומודדים מתח צעד. המתח הנמדד מוכפל ביחס בין זרם התקלה הצפוי והזרם הנמדד בעת הניסוי. נושא זה יש ללמוד ולהתנסות בהרחבה.
3. בסופרמרקט על פי רוב מצויים מקררים בהם בעת הפשרה פועל גוף חימום שגורם לזליגה מוגברת.
4. קבלים מוסיפים עומס ראקטיבי קיבולי. עומס רגל מכיל על פי רוב הספק פעיל והגבי השראותי.
5. במקרה זה יזרום זרם קצר של כ- 230 אמפר לאדמה. רק מפסקים עם פונקצית G או פחת יכולים לזהות ולהפסיק זרם קצר כזה.
6. אין אפשרות לכוונן במדוייק מפסק בהעדר נתונים. אפשר להשתמש בחישובים של זרם קצר מזערי צפוי במתקן.

שלום
אין קשר בין תקינות הארקה לפעולת מפסק המגן.
מפסק המגן אינו מחובר להארקה ואינו מודע לקיומה. עצם העובדה שמדובר בסופרמרקט זו הכוונה למקררים. אחרת היה מדובר על מקרה כללי.
הארקה מנותקת אינה יוצרת זרם אפס שאינו שווה לסכום זרם הפאזות אלא במתקן שיש בו איפוס כפול (מה זה סימטריה בזרמי האפס???).
קבלים לא נוהגים לחבר במצב גנרטור (אלא אם הם ממותגים בנקודת האפס של הזרם כל פאזה בנפרד). אין במקרה זה תשלום מוגדל בגין חריגה ממקדם הספק ואין משמעות רבה לשיפור מקדם ההספק היות והעומס הפעיל שגנרטור מסוגל לספק מוכתב על ידי מערכת ההנעה ולא על ידי המחולל. מרבית הגנרטורים מתוכננים למקדם הספק של 0.8 לכן אין צורך בקבלים. חיבור קבלים אכן יגרום לשקיעת מתח בעת החיבור ויתכן להפסקת הגנרטור בשל זיהוי זרם יתר על ידי וסת המתח שלו.
עניתי בפעם המי יודע כמה שחייבים להפגין בטחון בתשובה ולומר ככה זה אני נתקלתי בכך, אם משהו חושב אחרת שיאמר את תשובתו.