התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
יש לפנות מיידיית לחברת החשמל 103
להתריע בפני סכנה של מוליך חי חשוף בין המונה ללוח הראשי .
ענין עליות והכסף שולי ,מדובר על בטיחות .
הזנת עמדת טעינה היא מעגל ולא קו .
עפי התקנות במתקן דירתי כל המעגלים יוגנו עי פחת .
המפסק המזין המעגל יתאים לחתך המולכים ו בעיקר לעומס של העמדה ( זהו מכשיר).
במידה והעמדה עומדת בתקן הנדרש ובעל הגנות מתאימות נגד זליגה של זרמי dc ,אין חובה להתקין מפסק פחת דגם b ( או אחרים בעלי אלמנט לזיהוי זליגה dc )
ועכשיו נכנס האלמנט הכלכלי למול אמינות
אספקה .
התקנת פחת דגם b ראשי לכל המתקן
או התקנה רק על המעגל ( כל עוד המעגל מוזן לפני הפחת הראשי ).
ואם כבר מדברים על דרך נכונה ( שיש יותר מאחת ) ממליץ בחום במתקנים עם עמדות טעינה להתקין הגנה בפני מתחי יתר חולפים גם במקומות שהמנהל הרשות לעניניי חשמל הקל ,העמדות יקרות ולא כולם בעלי הגנה בפני מתחי יתר .
אהרן שלום,
העלת את הגדרות ויחד עם זאת סעיף 18 מגדיר מידות מינמליות לאלקטרודה . בבית ישן שלפני שנות השמונים ,שלא בוצעו יסודות והארקת יסוד ( תקרא את ההגדרה שבחרת לציין) אתה מבקש לחשוף ברזל בנין ולהשתמש בו כמקור הארקה ראשי – קרי אלקטורדה – לפיכך יש לעמוד בכל הסעיפים הרלוונטים המגדירים מהי אלקטרודה .
שנית,לענין הגנן , גם מוליך הארקה ( כמו כבל הטמון באדמה ,המחוקק מגדיר עומק והגנות מכאניות נדרשות .
לסוגית השפעת הבידוד על מדידת ערך התנגדות לולאה . קח לדוגמא בנין 3 קומות ,3 דירות – לכל אחד חיבור / הזנה נפרדת . באחת הדירות זו שאתה לא מבקר בה ,קיים בידוד לקוי בין אפס לארקה וגוף מתכתי שמאורק גם יוצר מגע עם ברזל הזיון( בורג של גוף תאורה חדר הדיבל ונושק לו ,בבדיקת ערך לולאה על הברזל תקבל ערך טוב ,אזיי הערך המתקבל הוא תוצר של חיבור גלווני רעוע ,האמן לי אני נתקל בכאלה השכם וערב .יש ערך לולאת התקלה אך חשוב יותר איכותו( נקודת החיבור,חתך המוליך וכו)
ולבסוף פהפ ופס ארקות( שגם הם מוגדרים בהסבר קשיח בתקמת הארקת יסוד ) הם פסים הנראים אותו דבר בדיוק אולם לפהפ יחוברו מוליכי הגנה של שירותים מתכתיים ומולכי הארקה – להזכירך הפהפ הוא חלק ממכלול הארקת יסוד על סעיפיו .
פס הארקות הוא פס אליו מחוברים מולכי הארקה בלבד .
אריאל שלום
תקן אותי אם טועה
התחברות לברזל הזיון של הבית,משמעו שבאחד מנקודות / יסודות הבית -הברזל זיון עונה על הגדרה למידות המזעריות לאלקטרודה ( פלדה מצופה או מגלוונת ולמעט לוח, אורך 2 אם קשיח או 10 מטר שזור ) ולהבנתי לא עומד ברוח הסעיף בתקנות הארקות והגנה בפני חשמול .
אין ספק שיש סבירות שהערך התנגדות לולאת התקלה תהיה טובה יותר וגם מצוינת אם ערך התנגדות הבידוד לקויה ( אפס – הארקה) אולם לא לזה התכוון המחוקק.
למרות שמערך אלקטרודות ומוליך 35 חשוף באורך של 10 מטר לפחות באדמה ישפר במקצת ,ואזי לדעתי ניתן לקבל את החיבור לברזל הזיון כתוספת אך לא כמקור הארקה ראשי .
בנוסף הפס שיחובר ליציאה מברזל הזיון ,הוא פס הארקות ולא פה”פ.
עפי התקנות ברשת חלוקה ניתן ורצוי לבצע מספר הארקות שיטה , מה שמתבצע בפועל.
בעל רשת החלוקה יבצע הארקת שיטה במקור זינה השנאי ובסוף הרשת ,בכדי לייצב את המתחים ,הגנות ועוד אך בבדיקת לולאת תקלה במתקן שניזון עלול לקבל ערך גבוה ובעייתי ,ברוב המקרים הפחת מגיב לזליגה .
במתקנים ממוקדים שיש רק הארקת שיטה אחת ומקור הזינה מקומי כמו גנרטור להזנה חלופית , ups עם הפרדה גלוונית מהרשת ועוד , נתק של הארקת שיטה בתקלה ראשונה , הפחת לא יזהה זליגה ולא ישמט וזו בעיה בטיחותית !!! קיים חשמול במתקן .
בתקלה שנייה (ז”א קיימת כבר זליגה להארקה , הפחת עלול לא לקפוץ בערכים הבטיחותיים הנדרשים עפי התקנות מה שמוביל להתחשמלות .
תקנות החשמל קשורות זו בזו במישרין ועקיפין מושפעות ומשפיעות זו על זו .
ולפיכך יש להתייחס לכל התקנות הרלוונטים: הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול ,מעגלים סופים ,העמסות מולכים וכבלים , התקנת כבלים ,התקנת מובלים .
ואמשיך את תגובתו של אריאל :
על גג משותף הכבל יותקן במוביל מתאים בפני מכות מכאניות וקרינה UV ובהתקנה סמויה (עירוב הזנות ) ושילוט בר קימא .
העליה על קיר חיצוני נדרש עיגון וחיזוק הכבל עם חבקים עפי התקנה .
התשובה הכי נכונה לקבל הנחיות מסודרות מהיועץ חשמל ומתכנן חברת החשמל של אותו פרויקט לסוג ההתקנה והתוואי הנכון .
המוביל חייב להיות בלעדי לכבלי הזנה של חברה החשמל עם שילוט מתאים .
הדרישה לכסות אותו בגבס מעכב בעירה ,היא לא אחת דרישה של יועץ הבטיחות ואו כיבוי אש( למרות שבעבר היו פערים עצומים בין אזור לאזור בדרישות כב”א והיום יש דגשים נקודתיים ) במקרה של כבל שנכנס מהתחום הציבורי למתחם ולא במידה וקיים בשטח פילר או חדר שנאים ואזיי מחויב בהתקנה סמויה לאורך כל התוואי .
אנסה לעשות סדר.
יש להבחין בין פעולות תפעוליות( מיתוג ) מפסקים לחיבור או הפסקה הקו/ מתקן / שנאי וכו , בשוטף
כשם שניתן מרחוק מחדר שליטה או בקרה ללחוץ על כפתור או פקודה ממחושבת למערכת ממונעת שמפעילה את המנתק או פעולה פיזית של משיכה / דחיפה / סיבוב הגורמת לחיבור או הפסקה, ניתן לבצע לבד
ואילו שאר העבודות לקיצור הקו או הסרת מקצר ואו עבודות נוספות הקשורות לתחזוקה חובה 2 עובדים בעלי הסמכות ורשיונות מתאימים .
ככל ישנם לא מעט ארגונים שכל פעולה הקשורה בביצוע פיזי בעבודות/פעולות מתח גבוה נדרש 2 עובדים לא משנה מה מעות העבודה או הצורך .
בתקנות החשמל ישנם סעיפים שלא נוגעים במישרין לתורת החשמל והשלכותיו אלא גם ממניעים שאמורים להטיב ולשרת את המשתמשים גם מבחינה בטיחותית שלא קשורה לחשמל ?
כגון כמות בתי תקע או מעגלי תאורה בחדר, בית תקע במרפסת מעל 2 ממר, סגירת מעברים / לוחות בפני התפשטות אש ,
או במקרה של לוחות בדירות שהגיע בעקבות מקרים רבים של שוד ופשיעה של קשישים שהופסקה הלוח מחוץ לדירה בערב וחייב הדייר לפתוח הדלת .
ענין גובה ציוד ההפעלה בלוח מתקן דירתי,נובע מהגיון שלא לאפשר לילדים “להתעסק” עם ציוד זה .ובתקנה גם מצויינת החרגה לגובה ומיקום
על אף האמור בתקנה 16(ב), יהיה הגובה המזערי של אמצעי הפעלה ידניים של ציוד בלוח של מיתקן דירתי 1.4 מטרים; הוראה זו לא תחול על לוח המותקן – 1) בחדר ייעודי ללוח חשמל או בחדר מכונות; 2) בארון או בגומחה עם דלת בעלת מנגנון סגירה, המותקן בגובה שבין 1.4 מטר ל-2 מטר וכן ישנם לוחות שמיועדים להתקנה תחת כיפת השמים עם הגנות (ip ik)
לאחר ולפני כל אלה ,יש להבין מהו לוח כפי שמופיע בתחילת כל תקנה בהגדרות .
לא מעט הבלבול נובע מחוסר הבנה ושימוש במונחים ,ביטויים או הגדרות, שלא לכך התכוון המחוקק.
אני נוהג בכל ענין או קושיה לפתחי ראשית לקרוא תחילה את ההגדרות ואחכ לצלול לסעיפים הלאה ומופתע כל פעם מחדש שהדברים נראים אחרת .
נושא זה עולה שוב ושוב בכמה דיונים .
הארקה – משמע חיבור גלווני למסת כדור הארץ ,שיטה זו היא לב ליבו של מערך ההגנות בפני חשמול,יצוב מתחים ועוד .
לענין
האם שאתה פותח את המקרר ונוגע בציר
האם שאתה מגהץ ונוגע בחלק המתכתי
או במעטפת מכונת כביסה ,או דלת מעלית או מנורת שולחן קיר מתכתי והם הרי מחוברים ישירות להארקה
והם לא מבודדים אתה מתחשמל ?.
התשובה תהיה לא !!
כמובן במקרים של תקלה / נתק או חשמול אזיי יהיה פוטנצאיל שונה ועלול לגרום להתחשמלות .
אותו דין לעמודי תאורה , חשמל או כל חלק מתכתי .
נושא הארקות ההגנות וחשמול הוא תחום רחב ונדרש למידה וידע .
ולענין הבידוד ברוב המקרים מותקן על המהדק המדובר בכדי למנוע “מהזילכות” או עורקי המוליך השזור לפגוע בעוברים והשבים בגופה או בבגדים .
עפי התקנה מותר ורצוי לבצע מספר הארקות שיטה לרשת חלוקה .
התמונות המצורפות (בעלת הרשת היא חברת החשמל), נוהל הביצוע להארקת שיטה מתבצע ב2 שלבים / חלקים .
חלק תחתון מבוצע יחד עם הקמת העמוד / יציקת היסוד והתקנת האלקטרודות ומהם מוציאים קצה מולכים עד לגובה ממוצע של 1 מטר מפני הקרקע .
החלק העליון מבוצע עם הנפת העמוד / בנית הרשת והורדת מוליך שמחובר לאפס או נקודת הכוכב .
החיבור מתבצע עי מהדק קנדי .
שיטת ביצוע זו מאפשרת הנוחות לבצע בדיקת למדידת ערך האלקטרודה תקופתית, עי פתיחת המהדק ובדיקה התנגדות ביחס למסת האדמה בגובה נגיש ללא ניתוק / פירוק קצה המוליך מהרשת או מהשנאי שדורש ביצוע הפסקה .
ארשה לעצמי להתלות באילן גבוה ( במקרה זה מציטוטיו של אריאל)
מקור זינה (שנאי , גנרטור ,ups וכו ) מבצעים הארקת שיטה .
למתקן מבצעים ( במידה ועומד בתנאי התקנות ) איפוס .
וכאנשי מקצוע ,לדעתי יש להשתמש במונחים הנכונים ולא לעשות מיש-מש ,כמו שברפואה ההגדרות והפרוצדורת הם חד ערכיות וברורות.
עפי התקנות לא ניתן לבצע איפוס במתקן ארעי מאחר ולא הושלמו כל העבודות או הבנייה המאפשרות חיבור חיבור השירותים המתכתיים לפס השוואת פוטנציאלים .לא פעם הוצאת הארקה למחוץ תחום השפעת האלקטרודה , כבלי מאריכים או הזנות זמניות .
במידה ובוחרים להגן על המתקן בשיטת הגנה tt
ומקור הזינה לאתר הוא גנרטור חייבים לעמוד בתקנת גנרטורים ולבצע הארקת שיטה והגנה לגנרטור .
למתקנים דירתיים מותר להגן על מעגלים עי מאזים מסוג b או c בלבד !!
שאר המתקנים שאינם דירתיים ניתן להשתמש בכל סוגי המאזים .
ענין זה גם מגובה באישור התקינה שניתן עי מכון התקניים ליבואני המאזים .
לדוג’ מאז דגם k במתקן ביתי או דירתי לא יאושר עי בודק חברת חשמל ,מהסיבה שבדוח מעבדה מכון התקנים של המאז יופיע הערה מיועד למתקן תעשייתי .
בכל תקנה פרק ההגדרות מגדיר ,מסביר ומפרש מונחים רלוונטים לנושא.
אנשי רשות החשמל הבינו את הצורך בקידום נושא עמדות הטעינה והזנתם לאור ” עירוב הזנות ” ובחרו להגדיר בצורה ברורה ורחבה כי צינור שבתוכו כבל שלם לכל אורכו יחשב לענין זה כהתקנה סמויה .נקודה !!!
כמובן שההתיחסות לעמדת טעינה בלבד ולא להזנות אחרות ולאור כך יש להתייחס.
לענין שריפה והצורך בהפסקה אחת למתקן לא קשור להתקנה סמויה , חשיפה או גלויה .
ברבי קומות ובמקומות שהמתכנן קבע או דרישה ספיצפית מגורם כיבוי אש או בטיחות ,בכל לוח קיים פיקוד מרכזת אש הגורם להפסקת המפסק הראשים הראשיים וזה אמור לתת מענה .
אריאל שלום ותודה על תשובך ,מבקש להציק ולאתגר .
תודה על הארתך על שיבוש ההגנות במפסק אלקטרוני ,מושגי טעות שמושרשים לצערי גם אצלי .
בבדיקת 2 מתקנים לאחרונה :
מרכזית תאורה חדשה , מפסק ראשי אלקטרוני 160 עם אפשרות כיוון .לוח פלסטי
4 מעגלים/ יציאות כבלים 16*5 עם מאזים 50*3 .
בבדיקת lt על מולכי הארקה ראשי 0.23,לאחר חיבור המרכזיה וחישומלה נמדדו בעמודים האחרונים ערכי lt של .1.5 , 1.2, 0.7 ,0.89 בהתאמה.לא ניתן היה בשלב המסירה לשפר ערך הארקה בעמודים האחרונים ,המתכנן סירב להקטין גודל מאזים וקבע שיש לכוון ערך המגנטי 160 .
והנה חפיפה בין הגנת עומס להגנת קצר .
מתקן שני לוח ראשי במפעל לוח מתכתי מפסק ראשי אלקטרוני 250*3 שהוצא ללוח פלסטי .זרם לולאת תקלה צפוי 270 אמפר
וגם פה לא ניתן היה לשפר לולאת תקלה, המתכנן גם פה פסל התקנת מפסק ראשי משולב פחת ) עלות כספית ועוד תרוצים .
מענה והגנות בפני חשמול קיים ב2 המתקנים ,התכנון והביצוע לא מושלם אבל עומד בתקנות .
כפי שפתחתי בתחילת השרשור ,מבקש להכיר המשמעיות לחפיפה שכזאת והשפעה על אורך חייו ,תפקודו וכו במצבים שהמתקן נשאר כך .
תודה מראש
