התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
תודה רבה על המענה המהיר.
מבחינת תקנות החשמל מותר לחבר את הגופים המתכתיים של הזינה צפה להארקה של זינה מוארקת כמו TT וTNCS?
שלום טימור 12.
בהצלחה בלימודים.
בחוק החשמל רשום על העבודות המותרות לתלמיד שלומד חשמל.
אם המטרה שלך היא לקבל ניסיון לעבודה מהצד זה לדעתי לא שיקול נכון. בתור אחד שבתעשייה כבר שנתיים וחצי החשמל כאן זה עולם שלם ללא גבולות. אם אתה יודע תעשייה אתה תהייה תותח גם בחשמל בניין. להיפך לא.
שלום.
בחוק החשמל תקנות החשמל (רשיונות) תקנה 19.
העבודות המותרות על חשמלאי הנדסאי. לעסוק בביצוע ותכנון עבודות עד 630A. סעיף ב אומר שאתה יכול לבצע עבודות מעל 630A ללא תכנון בתנאי שהעבודה תבוצע על פי תוכנית שחשמלאי מהנדס אישר לך.
שורה תחתונה אתה צריך שיהיה מעליך חשמלאי מהנדס
שלום וברכה:
ניתן לשים שנאי זרם בכל פאזה ביציאה מהבריקר משם אתה יוצא למהדקי קצר.
כלומר יציאה משנאי זרם למהקי קצר משם ל”סאטק” ובחזרה למהדק קצר ובחזרה לשנאי זרם, ככה אתה עושה לכל הפאזות. לא לשכוח לחבר הארקה לזמן הניתוק + התקנת מגשר ייעודי.
לפי התקנה 50 ב:
יותקן לכל דוד שמש שלא נמצא בתוך המבנה שהוא משרת מפסק צמוד לקונסטרוקציה שעליה נמצא הדוד.
לכן אם זה בתוך הבית אין חובה אך כיון שזה מרפסת מין הראוי להחמיר וכן לשים מפסק, כל הסכנה והתוספת שיש לשים 2 מפסקים זה בשביל בטיחות ותחזוקת הדוד למניעת התחשמלות בזמן העבודה
שלום Losh.
כמו שאריאל אמר מבטח דו פול לא יתן לך מענה לזרם יתר באפס חובה עליך לשנות את חתך האפס לחתך מתאים כפי גודל הזרם המשותף.
חוק החשמל לא מתייחס למקרים שנעשו לפני החוק כמו במקרה שלך (לפי המידע שלא היה פחת כנראה בית ישן). לכן אין חובה לפי החוק לתת מעגל נפרד לתנור אלא להסתפק בהגדלת שטח חתך האפס.
שלום דביר.
אני מציע לך לבטל את הפאקט ובמקומו לשים קופסאת חיבורים מוגנת שבתחתית תשים pg, המוביל מהקופסא החדשה עד המזגן יהיה שלם לכל אורכו.
ליד המנוע תחבר את הפאקט.
בהצלחה
אריאל תודה.
בשאלה שלי באמת התבלבלתי והתכוונתי לגישור גיד שזור לפס השוואה.
מה שבעצם אתה אומר שאם התעלות מרותכות לגוף המכונה או התהליך אין סיבה להעביר גיד 10 שזור לפס השוואה כי בכל מקרה כבר ההארקה שבתוך הלוח- שמחובר בקשר גלווני לגוף המכונה נוגע בתעלות הרשת.
לגבי הסיכוך של כבל בצד אחד זה אני יודע השאלה היא אם לא עדיף לחבר את הסיכוך לפס השוואה כיון ששם המוליך רחב יותר וכתוצאה מכך ההפרעות לא ירוצו בתוך הלוח?
לדוגמא כבל 4*4 הסיכוך שלו הוא 10 ממ, אם אחבר את הסיכוך להארקה בלוח שהיא 6 ממ, בזמן הפרעה הזרמים יכלאו בלוח ולא יצאו החוצה כתוצאה מהתנגדות גבוהה יחסית לעומת הגיד 10 ממ מהסיכוך.תודה
לפי תקנות החשמל נובמבר 2017 עמוד 198
ישנה טבלה מפורטתמספר ראשון משמאל – מגע מקרי וואבק או לכלוך
מספר שני – חדירת מים
מספר שלישי -פגיעות מכאניות.
לכן תבחר מינימום ip55.נקודה חשובה ברגע שאתה עושה חור לברגים פתח צד או פתח עליון בעצם אתה מוריד את רמת ההגנה ועליך להתמש בחומרי איטום לפי הצורך.
שלום
כאשר מתנתק מכשיר חשמלי במיוחד אם מנותק כאשר הוא בעוצמה גבוהה הוא צורך חשמל.
פעולת ניתוק המכשיר יוצרת קשת חשמלית(כמו שתוציא תקע מטוסטר בזמן שהוא פועל).המלצה שלי היא לנתק את הבלאוור לפני ניתוק המתג בחוץ
לבדוק את החיבור במתג ישנה אפשרות שברגים לא מחוזקים מספיק ולכן הניצוץ שאתה רואה מורגש יותר.בהצלחה.
תודה רבה לכל העונים למדתי ממכם הרבה.
לוי אתה מסביר מעולה- אין הרבה אנשים שגם מבינים בחשמל וגם יודעים להסביר.
אריאל לגבי ה 5 מטר מקו בניין שבו מעבר לכך יש צורך באלקטרודת הארקה מקומית זה ממוצע של קלונסאות?
בגולן קודחים גם 12 מטר לפי הבנתי במקרים כאלה ההשפעה השל הפוטנציאל של הארקת היסוד תישמר בתווך זה מקיר הבית.תודה רבה לך לוז! הסברת מאוד יפה את התשובה לשאלה.
לגבי סעיף 3 נכון ה20*3 מוזן ביציאה מהראשי.
לגבי סעיף 4 אתה צודק לפי הטבלאות צריך 4 ממ.
לגבי סעיף 5 הארקה-שיטת האיפוס TNCS.
לגבי סעיף 6 אם האפס שמזין לוח משנה מגיע מהפס אפסים לאחר הפחת והפחת הראשי הרי נפל למה קיים לי עדיין מתח 230 וולט במדידה בין פאזה לאפס?
בגלל ניתוק מוליך האפס במבנה תלת פאזי?
שוב תודה רבה לכםאפשר להגיד שבעצם יש נתק במוליך האפס ואז על האפס בלוח המשני יש עליו מתח פאזי?
שאלת תם- אם האפס למשני מחובר אחרי הפחת כפי שציינתי והראשי ללוח המשני מחובר לפני הפחת אז ברגע שאחבר צרכן חד פאזי במשני זה בעצם יוצר זליגה מידית?
למי שענה ראשון:
1 אני רוצה לחבר את הראשי ללוח המשני אחרי הפחת אך הסיבה לקיום הפחת במשני כיון שזה יוצא מהבית ככבל מאריך ובכל כבל מאריך כדאי לשים פחת כיון שלא יודעים מה המרחק מהמבנה ואם הארקה תקינה.
2 האפשרות הזאת יותר טובה אך לפני הפחת יש לי 10 ממ והגיד שיוצא לשקע התלת פאזי הוא 2.5 ממ כלומר אני לא יכול לעשות זאת זה לא תקני.
