התגובות שלי בפורום
-
מאתתגובות
-
engineer.alon
משתתףתודה רבה על התשובה,
האם אתה ממליץ לחבר את הקונסטרוקציות שעליהם יושבות המשאבות לפס השוואת הפוטנצילים כמו שרותים מתכתיים אחרים?
תודה
engineer.alon
משתתףשלום רב,
כאחד שמתכנן ומתפעל פסי ייצור אני רואה המון שנאים עבור ציוד בקרה 24V.
לא נתקלתי בהארקה של הצד המשני.
הארקה היחידה שראיתי הינה לגוף השנאי.
בנוסף לרוב ביציאה מהשנאי יש פיוזים ולא מא”זים, האם קיימת חובה להתקין מא”ז דו קוטבי?
תודה
engineer.alon
משתתףשלום,
ככל הנראה לא הסברתי את עצמי באופן ברור.
בניין אשר מגיעים אליו 4 מוליכים, באיזה אופן יש לחבר את מוליך הPEN.
הקבלן חיבור אותו לפה”פ, מפה”פ חיבר גיד לפס האפסים.
הבודק ביקש לחבר את מוליך ה-PEN דווקא לפס האפסים.
זאת שאלתי, במה זה משנה?
תודה
engineer.alon
משתתףאתה בהחלט צודק, שנאי במבנה TNS , טעות בהקלדה אצלי.
התכוונתי האם בTNC-S יש גם חשיבות לאופן החיבור.
engineer.alon
משתתףתודה על התשובות.
כן השאלה היא האם מותר להביא “מתח זר” ללוח חשמל כאשר שני המתחים מגיעים מאותו לוח.
אין מקום בלוחות ואין רצון להתחיל לעבוד עם ממסרים ופיקוד וכדומה.
engineer.alon
משתתףשלום, יש למישהו תשובה/ הפניה לחוק החשמל?
engineer.alon
משתתףאריאל תודה,
אם אני מבין נכון מתשובתך זה פשוט “חוסך” מגען אחד.
את אותו דבר בעצם ניתן לעשות עם 2 מגענים אחד n.c ואחד n.o.
engineer.alon
משתתףתודה על התשובה,
זה ברור מה ניתן למתג בעזרת n.c אבל במה מגען עם מגע c/o יהיה עדיף?
אני מתכון בעיקרון את מה שאתה מציע ניתן לבצע גם בעזרת מגען פשוט רגיל וגם בעזרת מגען יקר מסוג c/o ולכן לא היה ברור היתרון שלו.
בשני סוגי המגעים ניתן לחבר 2 מעגלים בו זמנית וכל פעם מעגל אחד יקבל מתח.
engineer.alon
משתתףengineer.alon
משתתףאריאל תודה רבה על התשובה.
כאשר אני מבצע את החישוב של 4.69 לחלק ל65 בריבוע (זרם) התוצאה המתקבלת אני חושב קצת לא הגיונית…. (0.0011 אוהם לקילומטר).
היתכן?
engineer.alon
משתתףאריאל תודה רבה על התשובה המפורטת.
אתה צודק זהו המכשיר,
אם כן האם קיים מכשיר מתאים שאתה ממליץ להשתמש עבור בדיקת מפסקים אוטומטים של 100A ומעלה?
או שניתן להשתמש במכשיר ולבצע חישוב באופן עצמאי ולא לסמוך על תשובת המכשיר (עבר /לא עבר)?
האם גשר יהיה מספיק טוב?
תודה רבה על העזרה.
engineer.alon
משתתףשלום רב לכולם,
אני מבין שאין הרבה תשובות בנושא.
אז לפחות אם מישהו יכול בבקשה להפנות לספר /מאמר /הנחיות לגבי מתי משתמשים באיזה שיטה ואיזה הגנות נגזרות מכך במתח גבוה?
תודה רבה
engineer.alon
משתתףראשית תודה רבה על התשובה.
בתחמ”ש שנאי צד ראשוני 33KV, מה יהיה הארקה קשיחה או סליל?
ועוד שאלה אחת בבקשה, בקו ההזנה עד לתחמ”ש מי אחראי להגנות (לדוגמא וואטמטרית) חח”י או בעל התחנה?
אני פשוט לא מוצא היכן ההנחיות הנ”ל.
תודה רבה
engineer.alon
משתתףשלום רב,
כמובן שהעדפה היא לפנות ליצרני לוחות חשמל.
אבל הדבר כמעט ולא יתכן הן מבחינה כלכלית והן מבחינת זמן.
- חשמלאי שמגיע לדירה ורוצה להרכיב לוח, לא הגיוני שיפנה ליצרן לוחות חשמל הלקוח לא ימתין לזה ובטח שלא ישלם ברצון עוד 30%-40%.
- מפעלי תעשייה רבים מכינים לוחות (קטנים, עבור כל מיני צרכים משתנים) שוב כלכלית זה יעלה להם הרבה מאוד כסף (ובתור אחד שעובד במפעלים בתעשייה אני יכול להגיד כי רוב בעלי הבית לא ממש יקבלו את את זה בהבנה).
- בוני מכונות אשר מוצאים לקבלני חוץ לוחות חשמל ופיקוד קטנים, כנ”ל הרווח שלהם לא גדול מספיק בכדי לעשות זאת.
שוב אני אומר הכי נכון הכי מקצועי והכי טוב זה לפנות ליצרן לוחות, השאלה האם זה בכלל יתכן מבחינת זמני ביצוע וכסף.
engineer.alon
משתתףתודה רבה.
ידוע שאצלך תמיד יש את כל התשובות.
שאלה אחרונה ברשותך בנושא,
מה ההבדל בין שני המונחים:
highest voltage for equipment
rated primary voltage
אני שואל כי גודל המתח שונה בין 2 המונחים הנ”ל ולא ממש ברור לי למה?
ממה שאני מבין הכוונה למתח בצד הראשוני של השנאי אז איך יש 2 מתחים שונים.
תודה.
-
מאתתגובות