התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
אריאל בוקר טוב,
בהמשך לשאלתו של השואל ולתשובתך – האם אותה שכבת בטון חייבת להיות בכל המישור מתחת לשכבת האיטום (דהיינו, היכן שרצה טבעת הגישור שמתחת לשכבת האיטום וגם היכן שאינה רצה טבעת הגישור מתחת לשכבת האיטום), או שמא ניתן להסתפק בשכבת בטון בעובי המצויין בתקנות רק סביב טבעת הגישור עצמה שמתחת לשכבת האיטום (כמופיע בתמונה המצורפת).<br /><br />תודה מראש על תשובתך,
קבצים מצורפים (ניתן להוסיף קבצי JPG, GIF, PNG, PDF):
האם מדברייך אני יכול להסיק כי ציוד המחובר בפתיל יחובר לבית תקע באמצעות תקע תמיד, לא משנה אם הציוד הוא נייד, קבוע או נייח, ולא משנה אם הוא מיועד לשימוש באתר בנייה?
אריאל,
ראשית כל תודה מקרב לב על ההתייחסות.
צר לי שעדיין לא הצלחתי לרדת לחלוטין לסוף דעתך:
השאלה המקורית הייתה: האם ניתן לחבר מכשיר המותקן כך שמהווה ציוד קבוע/נייח ולו יש פתיל ישירות למא”ז בלוח חשמל באתר בנייה, או שלמרות האמור לעיל, חובה עדיין לחברו באמצעות באמצעות תקע לבית תקע באותו לוח חשמל שבאתר הבנייה?
לדבריך, “מכשיר אינו מבנה ולכן אין להתייחס אליו בדרך זו”, האם המשפט התייחס לאפשרות לסווג מכשיר כציוד קבוע/נייח לו יש פתיל. מאידך, התייחסת בדוגמא למנוף, שלמעשה הינו מכשיר נייח לו יש פתיל אותו מחברים ישירות למפסק אוטומטי.
אריאל היקר, ראשית תודה לך על ההתייחסות.
האם אותו מפסק מגן הפועל בזרם דלף שכעת נידרש להוסיף (כמפסק הראשי או בטור עם המפסק הראשי) בנוסף/ללא
קשר למספק/י המגן הקיימים המגנים על בתי התקע בלוח יצריך רכישה של לוח חדש, או שמא ניתן להוסיפו ללוח הקיים?
מודה לך מקרב לב אריאל.
האם לטעמך ולאור דבריך, יועץ בטיחות האש היה צריך לדייק יותר את הנחייה שרשם בדו”ח הבטיחות שלו: כזכור, אותו יועץ רשם: “המפלסים מוגדרים כאזורי אש נפרדים”
אילו אותם לוחות משניים היו מוצבים בחדרי חשמל (כאמור, הלוחות המשניים סתם מוצבים בסמוך לפיר האנכי באולם החניון), היה קל להניח כי פרט להיותם של המפלסים אזורי אש נפרדים, גם כל אחד ואחד מחדרי החשמל אילו היו חדרים כאלה שהיו מאכלסים את הלוחות המשניים אזורי אש נפרדים, ואז ברור היה שנדרש איטום מעברים בין הקירות ולא רק בין הקומות. אשמח לדעתך,
תודה מראש,
אריאל הרבה תודה.
אני אכן מתכוון למערכת אל פסק חד פאזית.
ומה היה קורה אילו אותו מפסק דו קוטבי שממנו מוזנת (בחיבור קבוע) היה מופסק למשך נניח כמה דקות או שעות? האם עדיין לא היה קורה נזק לצרכנים? או שמא במצב זה חייבים את אותו שנאי מבדל במוצא האל פסק ובהארקת שיטה?
