התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
תודה על התשובות,
רציתי לשאול עוד משהוא בקשר לתריס חשמלי.
אם יש במרפסת מאוורר תלוי תקרה.
רוצים להוסיף תריס חשמלי שיסגור את המרפסת.
האם מותר להזין את התריס מאותו מעגל ומפסק של המאוורר? או שיש הגבלה מבחינת חוק חשמל?
אז אם אני מחליף את המא”ז בלוח למא”ז עם ניתוק אפס עם התקן נעילה זה בסדר?
הרי גם במצב כזה המנוע יקבל אפס קבוע…
בדקתי את הלולאת תקלה בכל אחת מהפאזות…
בכל הפאזות היה פחות או יותר אותה תוצאה בכל אחד מן המדידות…הפרשים לא משמעותיים
תקנות החשמל (התקנת לוחות במתח עד 1,000 וולט) (תיקון),<br />
התשס”ח2008-(2) אחרי תקנת משנה (ב) יבוא:<br />
“(ג) הארקת הלוח תהיה לפי דרישות התקנות האמורות בתקנת משנה (א),<br />
כמפורט להלן:<br />
(1) כאשר הלוח הוא מסוגI, תיקבע עכבת לולאת התקלה המרבית המותרת<br />
בהתאם למבטח, בקו הזינה של הלוח;<br />
(2) כאשר הלוח הוא מסוג II, תיקבע עכבת לולאת התקלה המרבית<br />
המותרת בהתאם למבטח הגדול ביותר בלוח, המגן על יציאה מהלוח.”רציתי לשאול:
ככול שעולים במעלה הזינה ערך לולאת התקלה יורד
לפי התקנות מתקבל שלוח מסוג 1 מאפשר גודל חיבור גדול יותר מלוח מסוג 2
מה ההיגיון שבדבר? הרי לוח מסוג 2 הוא מבודד בבידוד מוגבר והרי הוא אמור לאפשר גודל חיבור גדול יותר!
הי תודה על התשובות,
אני מודע לזה שאין בעיה לשים שדות של פחתים ללא הגבלת הכמות.
אני מודע לזה שגם במצב תקין יש זרמי זליגה נמוכים מ 30mA.
מספיק שהסכום של הזרמי זליגה מכל המכשירים יהיה גדול מ 30mA אז נצטרך לעשות יותר משדה אחד של פחת.
יצא לי לעשות לסבא 2 שדות של פחתים בגלל מקרר ישן שהגוף חימום של ההפשרה היה כל כמה שעות נדלק ומקפיץ את כל הבית.
לעומת זאת, מפסק ראשי חייב להיות בלעדי בלוח (אם נניח יש בלוח הראשי של הדירה מפסק של לוח משני אז הוא חייב להיות מוזן אחרי מפסק ראשי ולא במקביל אליו – ישירות מהמונה).
השאלה שלי הייתה כמובן בשיטת TNCS שיש פחת אחד לדירה – אם הזרמים שחוזרים לשנאי דרך הארקה במצב שיגרתי (הזרמים שגורמים להיחלשות הבטון – שזה אחד מחסרונות השיטה) יכולים להגיע ל 30mA.
אז במצב כזה הפחת אמור לקפוץ ולא לאפשר הזנה לדירה..
לא מדובר בזרמי זליגה, מדובר בזרם של הצרכנים שחוזר דרך האפס לפס השוואת פוטנציאלים ומשם יש לו 2 נתיבים – אחד דרך מוליך ה PEN ואחד דרך הארקת יסוד.
אז במצב כזה הפחת אמור לקפוץ ולא לאפשר הזנה לדירה..
הרי לפי הטבלה של חברת חשמל “התנגדות לולאת תקלה ע”פ גודל חיבור” בחיבור של 3×100A
כאשר zk=0.39 אזי Ik=580
רוב הבתים צורכים פחות מ 3x100A
ולכן איני רואה סיבה לשים מפסקים בעלי כושר ניתוק גבוה יותר מ 6kA
כמו כן רציתי לשאול
1. האם בדירה ביתית עדיף לשים מפסק ראשי ופחת נפרדים או שמפסק משולב עדיף?
2. בעיקרון בבתים שמים מפסקים עם כושר ניתוק ביתי 6kA … זה דבר שהוא קבוע או שיש בתים שצריך להם כושר ניתוק גבוה יותר?
איך אני בודק את העניין ? האם צריך לעשות בדיקת לולאת תקלה ולחשב את זרם הקצר ולפי זה להחליט על כושר ניתוק?או שפשוט לבתים מספיק 6kA
מבירור עם חברת סאטק נאמר לי כי אין זה משנה הסדר במשנה זרם.
הם טוענים כי הבקרים שלהם יודעים להתמודד עם זה
אם כך אז בשביל מה חשוב הסדר במשנ”זים?
תודה , אבל השאלה שלי היא על הנוסחה השנייה .
האם אפשר להשתמש בנוסחה השנייה לחישוב זמן השהייה של מפסק ?
ראיתי משהוא שרשם את זה ולא מצאתי את הנוסחה הזאת בחוק חשמל.
את הנוסחה הראשונה צרפתי כדי להראות את ההבדלים. שלא לנוסחה הראשונה אני מתכוון . אני יודע בשביל מה נוסחה זו נועדה היא מופיעה בחוק איפה שציינתי
חישוב מקור המתח באמת יוצא זניח בין 2 הדרכים .אך מפל המתח די שונה. אם החוק מגדיר מפל מתח שלא יעבור 3 אחוז אז כל חריגה קטנה היא משמעותית ולא ניתנת להזנחה
לפי הפיתרון אתה יכול לראות שכן יש לחשב הספק חדש של השנאי (כאשר המתח נמוך מהנקוב)
ההספק שהשנאי מסוגל להעביר קטן מההספק הנקוב בעקבות ירידת המתח
ושמתח הקצר באחוזים גדל .
אמרתם שהנתונים האלה לא משתנים
אני לא רואה דרך אחרת הגיונית לפתור את זה .
בפיתרון הנתונים כן משתנים
ברור לי ששנאי לא יעבוד תמיד בהספק נומינלי – מי שקובע את ההספק שהשנאי עובד בו זה העומס .
וידוע לי כי אפשר לעבור את הנתונים הנומינליים לפרקי זמן קצרים – היצרן מתכנן את השנאי לעליות של מתח וזרם מעל הערכים הנומינליים.
מצורף תרגיל עם פתרון של דימה בודנסקי שהוא משתמש בנוסחאות שצירפתי בתחילת הדיון .
לא הבנתי את הדוגמה שנתת. לגבי מה שהיצרן קבע אני בדיוק מדבר . יש זרם נקוב שאסור לעבור אותו שזה מה שהיצרן קבע בהתאם לתכנון ושטח החתך .במידה וחובר לשנאי מתח נמוך מהנקוב ונדרוש מהשנאי להעביר את ההספק הנקוב (שעבורו תוכנן השנאי) הזרם שיעבור בסלילי השנאי יעבור את ערכו הנקוב והוא ישרף ולכן אני מבין שיש הספק חדש לשנאי במתח לא נקוב -שאם נעבור אותו השנאי ישרף .כמובן שאם נחבר לשנאי מתח נקוב אז ההספק שיוכל להעביר השנאי הוא ההספק הנקוב המקורי וההספק הזה לא משתנה אבל אני לא מצליח להבין אותך למה במתח לא נקוב ההספק ומתח הקצר לא משתנים. ברור לי שהשנאי לא השתנה פיזית ותמיד נוכל לחבר לו מתח נקוב ולקבל הספק נקוב ומתח קצר נקוב
