התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
אני מבקש להתייחס לתשובות של קובי ושל אריאל בנושא זרם הבדיקה.
משהו לא מסתדר לי בכל הקשור לכך שבדיקת רציפות בזרם גבוה עדיפה יותר. (קראתי את ההתייחסויות הקיימות בנושא זרם הרטבה).
אם בדיקה בזרם גבוה מתגברת על מגעים רופפים (או בעלי שכבת פיח או תחמוצת), אני עלול לקבל תוצאה תקינה למרות שיש מגע בעייתי. <br />
קובי כתב שבמקרה של מגע רופף לא יוכל להווצר זרם בעוצמה נדרשת. האמנם ? זו הדרך לזהות מגע רופף ? הזרם לא יפרוץ את המגע הבעייתי ויציג תוצאה תקינה ?האם בדיקה בזרם נמוך לא תגרום לכך שהזרם דווקא לא יוכל להתגבר על המגע הבעייתי, ואז נקבל התנגדות גבוהה, דבר שיצביע על בעיה ? ואז נדע שנדרש טיפול ?
אם התרחיש שתארתי נכון, אזי עדיפה בדיקה בזרם נמוך. מה אני מפספס ?
משהו לא לגמרי מסתדר לי.<br />
אני מבין מדבריך שההשפעה של המנוע היא קצרה מאוד (זרם ההלם בלבד, המשמש לחישוב פסי צבירה).<br />
ציינת שיש למנוע השפעה גם על המפסקים.<br />
כושר הניתוק של המפסקים נקבע ע”י זרם הקצר המתמיד.<br />
לא ברור לי אם כך אם כך למה יש למנוע השפעה על כושר הניתוק המפסקים ?אשמח אם תוכל להבהיר את הנקודה הזו
ובאותו ענין, אני מניח שהזמן הוא לא 5 טאו כי יש מנוע שממשיך להסתובב מכח האנרציה שהיתה לו לפני הקצר, ויקח לו הרבה יותר זמן עד שיעצור.
שלום אריאל וחברי הפורום.
ברשתות חד פאזיות, כופלים את רכיב מפל המתח האקטיבי ב 2 מאחר והוא נופל על מוליך הפאזה ומוליך האפס.
השאלה שלי היא לגבי הרכיב הריאקטיבי.
נתקלתי בספרים ונוסחאונים בהם כופלים אותו גם ב 2 ומקומות בהם לא כופלים אותו.
אני מניח שהרציונל לשימוש ב 1 הוא שערך ההשראות ליח’ אורך הוא ההשראות ההדדית בין מוליך האפס ומוליך הפאזה,
אבל עובדה שיש גישות אחרות.
הייתי שמח להסבר על הנושא וכן אם אפשר להרחיב על ההשראות במוליכים ומתי ולמה יש קיזוז ביניהם.
תודהשלום אריאל.
אני מבין מה כתוב בתקנות. הבעיה היא שהגדרת מתח מגע מירבי וזמן ניתוק מופיעה רק בפרקים גנרטורים ומערכות אל פסק ומכאן חלה רק עבורם.
אם הגדרת מתח מגע מירבי וזמן ניתוק לא קיימת בשאר הפרקים אז לכאורה אין חובה לכך.
מכאן שהחישובים שאנו עושים כדי שמתח המגע המירבי וזמן הניתוק יהיו 50V ו 5 שניות במקומות שאינם גנרטורים ומערכות אל פסק אינם נדרשים בחוק.
ההגדרה של שיטת ההגנה מתח נמוך מאוד לא מגדירה מתח מתח מגע המירבי וזמן ניתוק בשיטות ההגנה האחרות.
אני לא חולק על הצורך בהגבלת מתח המגע המירבי, אני רק טוען שזה חסר בחוק.
יכול להיות שמישהו באמת פספס בגיור של התקנים אל חוק החשמל כפי שציין Romushki וזו הסיבה לאי הבהירות אותה אני רואה.תודה על התשובה אריאל,
המצב היה בסדר גמור לו בתקנות החשמל היה כתוב שאסור שמתח המגע יעלה על מתח נמוך מאוד.
הבעיה היא שזה לא כתוב !
אני מתקן דירתי רגיל ואני רוצה לדעת מה מתח המגע המירבי המותר.
אני עובר על פרק הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול, ואין שום תקנה שמתייחסת למתח מגע מירבי.
הדבר היחיד שיש הוא התייחסות ללואת התקלה ובה דרישה לניתוק תוך 5 שניות בתקנה 42.
אני מפספס משהו ?אני מעדכן שבפרק גנרטורים בתקנה 15 (4) כתוב : הראו חישוב או ניסוי שמתח התקלה לאורך מוליך ההגנה אינו יכול לעלות על 50
וולט למשך יותר מ 5- שניות, לא תידרש התראה כאמור בפסקה (3).
אני מבין מזה שהכוונה למתח מגע ? אבל שוב, זה בפרק גנרטורים בלבד.
