התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
שבת שלום לכולם
מר יעקב קינן שאל גם אותי את השאלה הזו
ובשרטוט שהוא הציג לי הייתה משורטטת הארקת שיטה לכל אחד
מהגנרטורים לנקודת הכוכב שלהם.אני גם אשמח להבין למה קינן התכוון בשאלה.
איתי
שבת שלום לכולם
מר יעקב קינן שאל גם אותי את השאלה הזו
ובשרטוט שהוא הציג לי הייתה משורטטת הארקת שיטה לכל אחד
מהגנרטורים לנקודת הכוכב שלהם.אני גם אשמח להבין למה קינן התכוון בשאלה.
איתי
היי קובי
אני לא מסכים אתך בנוגע לדרישה בתקנות הבטיחות בעבודה
לא נאמר בהם שנדרש בכל מקום שיש סיכוי…
נאמר “לוח חשמל המיועד לזינת מכשירים חשמליים מיטלטלים המוחזקים ביד, יצוייד במפסק מגן…”
ההבדל משמעותי מאדלדעתי הכוונה היא ללוחות שרות שמטרת המפורשת היא הזנה של מכשירים מיטלטלים
האם במשרד (שאין חובה להתקין בו מפסק מגן לשקעים) יש חובה להתקין מפסק מגן לכל שקע
בגלל שיכול להיות שמנקה תבוא/יבוא עם שואב אבק נייד?
אני לא חושב שזה סביר.מה דעתכם?
איתיהיי קובי
אני לא מסכים אתך בנוגע לדרישה בתקנות הבטיחות בעבודה
לא נאמר בהם שנדרש בכל מקום שיש סיכוי…
נאמר “לוח חשמל המיועד לזינת מכשירים חשמליים מיטלטלים המוחזקים ביד, יצוייד במפסק מגן…”
ההבדל משמעותי מאדלדעתי הכוונה היא ללוחות שרות שמטרת המפורשת היא הזנה של מכשירים מיטלטלים
האם במשרד (שאין חובה להתקין בו מפסק מגן לשקעים) יש חובה להתקין מפסק מגן לכל שקע
בגלל שיכול להיות שמנקה תבוא/יבוא עם שואב אבק נייד?
אני לא חושב שזה סביר.מה דעתכם?
איתיהיי קובי
תודה רבה על השיתוף.
בהחלט יש כתבות מעניינות ומעניין במיוחד פרסום ההנחיות של המנהל לענייני חשמל במשרד התשתיות.
(הם עדיין לא זמינות באתר של משרד התשתיות)בנוגע להנחיה לחיבור מכונות כרטוס בתחבורה הציבורית
דר’ ברנשטיין החמיר ודרש במידה ומשתמשים בפחת כהגנה בלעדית
לבצע ניתור מרחוק של המתקן (דרישה חדשה שלא נתקלתי בה עד כה).בנוגע להנחיה בנושא הבטחת תקינות ההארקה לאחר ביצוע שינויים בצנרת מים עירונית,
שמחתי מאד לראות פרסום זה.
בעבר היה לי ויכוח עם תאגיד המים “מי הרצליה” שסירב לבצע בדיקת חשמל לאחר החלפת צנרת המים הראשית
בשכונה שגרתי בה בעבר ושימשה כהארקה לבניינים.
אולי היה מומלץ להרחיב ולדרוש ביצוע אלקטרודה חליפית במידה והצנרת החדשה שמותקנת אינה מוליכה.
לא נראה לי סביר לבצע גישור לצנרת ישנה וחלודה שאף אחד לא יבדוק אותה בשנים שלאחר השינוי
וגם אם היא תאכל לגמרי, לא ידעו כי אפילו לא תהיה נזילת מים כבעבר.בברכה
איתיהיי קובי
תודה רבה על השיתוף.
בהחלט יש כתבות מעניינות ומעניין במיוחד פרסום ההנחיות של המנהל לענייני חשמל במשרד התשתיות.
(הם עדיין לא זמינות באתר של משרד התשתיות)בנוגע להנחיה לחיבור מכונות כרטוס בתחבורה הציבורית
דר’ ברנשטיין החמיר ודרש במידה ומשתמשים בפחת כהגנה בלעדית
לבצע ניתור מרחוק של המתקן (דרישה חדשה שלא נתקלתי בה עד כה).בנוגע להנחיה בנושא הבטחת תקינות ההארקה לאחר ביצוע שינויים בצנרת מים עירונית,
שמחתי מאד לראות פרסום זה.
בעבר היה לי ויכוח עם תאגיד המים “מי הרצליה” שסירב לבצע בדיקת חשמל לאחר החלפת צנרת המים הראשית
בשכונה שגרתי בה בעבר ושימשה כהארקה לבניינים.
אולי היה מומלץ להרחיב ולדרוש ביצוע אלקטרודה חליפית במידה והצנרת החדשה שמותקנת אינה מוליכה.
לא נראה לי סביר לבצע גישור לצנרת ישנה וחלודה שאף אחד לא יבדוק אותה בשנים שלאחר השינוי
וגם אם היא תאכל לגמרי, לא ידעו כי אפילו לא תהיה נזילת מים כבעבר.בברכה
איתישלום לכולם
להלן שאלות נוספות אשר נשאלתי בועדה, לשימושכם:1. ממסר הגנה רגיל, כמה אתה מכייל את המתח בהגנה וואטמטרית?
אני שאלתי אם כוונתו הייתה להגנת פחת כיוונית באתר הלקוח ונענתי שכן.
ושוב נשאלתי “כמה אתה מכייל את הממסר”? ומיד “זרם זליגה אתה יודע כמה הוא?”עניתי שזרם הקצר ברשת עם סליל פטרסון הוא קיבולי
עניתי שמכיילים אותו למתח מעל 20 וולט במשולש הפתוח וזווית בין הזרם למתח הנמוכה מ-89 מעלות
(נתתי את הנתונים ממקרה פרטי לפי האופן שחח”י כיילו במתקן שלנו)
הוספתי שאני מכיר שנדרש פלוס מינוס 86 מעלות.לדעתי הייתי צריך להוסיף שנדרש להפסיק את המעגל התקול תוך חצי שנייה מקסימום
כי לאחר מכן נכנסת לפעולה ההגנה הוואטמטרית בתחמ”ש.2. שאלו איזה אימפדנס צפוי במתקן עם שנאי גדול (2000 או 2500 קילו-וואט).
המשיכו ושאלו איך אני יודע את המקסימום שנדרש.עניתי שנדרוש זרם קצר חד פאזי לאדמה הגבוה מהזרם הנומינלי לפחות פי 5.
3. בתגובה שאל אותי למה פי 5?
עניתי שלא נרצה לכייל את המפסק לערך נמוך על מנת שהמפסק לא יפסיק בזרמי התנעה של צרכנים גדולים.
(הייתי לדעתי צריך להוסיף שנרצה לאפשר סלקטיביות עם מפסקים במורד הזרם)4. שאל איזה הגנה תפעל בתגובה לזרם התנעה של המנוע.
עניתי שכנראה תפעל ההגנה Long time או Short time, תלוי איך המפסק מכוייל (וכמובן בזרם ההתנעה
של המנוע, אך לא נתנו לי הזדמנות להגיד ולא הסתכלו כלל על התרשים ששרטטתי…)מר יעקב קינן טען שתפעל ההגנה המיידית כי התנעה של מנוע היא קצר תלת פאזי.
אני חולק עליו, הנתון שאני מכיר האופייני להתנעות מנועים הינו זרם הגבוה פי 7 מהזרם הנומינלי
ושהזמן של ההתנעה תלוי בעיקר בעומס.
אם הערך היה גדול מפי 10 הייתי מסכים איתו. בנוסף, לא הגיוני לדעתי שמנוע יהיה כל כך גדול שהזרם
הנומינלי שלו יהיה כמו המפסק הראשי של המתקן ולכן זרם ההתנעה שלו לא יגיע לדעתי מעל 5 פעמים
הזרם הנומינלי של המפסק הראשי של השנאי….5. שאל אותי איזה פירמה המכשיר שאנו משתמשים בו.
עניתי לו שאישית יש לנו מכשיר משולב של חברת מטרל ואין לנו עדיין את מזוודת הנגדים שנועדה
לבדיקה במתקנים גדולים.הוא שאל מה רואים במזוודה? (כנראה מהלחץ עניתי לו מה התוצאות שהמכשיר מציג…)
עניתי שהמכשיר מראה את האימפדנס הנמדד ואת החלוקה שלו ל-R ו-X.הוא שאל למה צריך R ו-X?
עניתי שנתונים אלו מאפשרים לנו לחשב את זרם הקצר הדינמי הצפוי במתקן.
הוא ביקש להרחיב (להסביר איך זה קשור)
אז הוספתי את הנוסחא: K = 1.02 +0.98*e^-3R/Xמר יעקב קינן טען שאני טועה ורשם את הנוסחא: טאו /K=1+e^t
כאשר t=0.01 ו- טאו = XL/wR = L/R
ושאל למה t=0.01.לא זרכתי באותו הרגע להסביר. זכרתי רק את הנוסחא הראשונה
ברור ששתי הנוסחאות הינן זהות ופשוט רשומות אחרת
הייתי כנראה צריך להגיד שזה קשור לדעיכה של זרם ה-DC המתקבל כתגובה דינאמית לקצר עד
התייצבות המערכת למצב יציב. הנוסחא שמר יעקב קינן מופיעה במצגות של אריאל.6. מר יעקב קינן שאל אותי כיצד מודדים זרם קצר תלת פאזי.
עניתי שמודדים זרם קצר דו פאזי ומחלקים ב-0.86.
7. מר יעקב קינן שאל אותי כיצד מחשבים את שטח החתך הנדרש למוליך האיפוס.
עניתי שיש להתאימו לאנרגיית המעבר הצפויה בזרם קצר מקסימאלי – I^2*t <= K^2 * S^s
והסברתי ש – K הינו נתון שמופיע החוק החשמל ( לא הספקתי להסביר שהוא תלוי בסוג הבידוד והמוליך).
רציתי להסביר גם על מקרה של קצר גבוה מאד שהו המפסק פועל באופן מיידי ואז יש להתחשב באינטגרל
של הערך הנ"ל, נתון אשר יצרני המפסקים מספקים.
ביקשו ממני לא להכנס לאינטגרלים…8. מר יעקב קינן הציג לי תרשים של מתקן עם שלושה גנראטורים בהספק 2000 קילו-וואט כל אחד.
לכל גנראטור היתה הארקת שיטה שחוברה לנקודת הכוכב שלו והיה לו מפסק ראשי.
לכל גנאטור היה שנאי Step UP ממתח 400 וולט ל-33 קילו-וולט אשר היה מחובר במשולש בצד של
הגנראטור ובמשולש בצד המתח הגבוה.
הוא אמר שהגנראטור האמצעי לא מסתנכרן ולא נסגר לו המפסק.שאלתי אם המצב קורה גם אם הגנראטור האמצעי מופעל ראשון ולאחר מכן מנסים לסנכרן את האחרים והוא
אמר שכן. לכן אני מניח שישנה תקלה או חיבור לא נכון באופן מערכתי ולא תקלה בגנראטור מסויים?
(כגון וסת מתח לא מכוייל כראוי), אבל אני לא יודע.שאלתי אם מודדים מתח בין שני צידי המפסק באותה הפאזה ומקבלים מתח שונה מ-0? ונענתי שכן.
שאלתי אם השנאים הינם בעלי אותה קבוצת חיבורים או החליפו פאזה בצד המתח הגבוה? נענתי שלא.עניתי שלא נתקלתי בתקלה מסוג זה והמשכנו הלאה.
ראיתי ששאלו אנשים שאלה זו בעבר, אשמח לשמוע מה דעתכם על כך.9. מר יעקב קינן שאל את השאלה שציינתי מקודם בנוגע לקשר בין כיוון המשגוח וההארקה המקומית
באתרים רפואיים.10. מר אליהו אבישר שאל אותי אילו צרכנים מזינים בזינה צפה באתרים רפואיים?
עניתי שמנורת שולחן ניתוח (אם היא לא מוזנת במתח נמוך מאד), שולחן הניתוח עצמו ושקעים
המזינים ציוד חיוני (והסברתי שהכוונה לציוד חיוני למטופל).זהו בינתיים
אם אני אזכר במשהו נוסף אני אוסיף, אך לא היה עוד הרבה.
בהצלחה לכל מי שניגש לועדה
והכי חשוב, לא להתייאש.בברכה
איתישלום לכולם
להלן שאלות נוספות אשר נשאלתי בועדה, לשימושכם:1. ממסר הגנה רגיל, כמה אתה מכייל את המתח בהגנה וואטמטרית?
אני שאלתי אם כוונתו הייתה להגנת פחת כיוונית באתר הלקוח ונענתי שכן.
ושוב נשאלתי “כמה אתה מכייל את הממסר”? ומיד “זרם זליגה אתה יודע כמה הוא?”עניתי שזרם הקצר ברשת עם סליל פטרסון הוא קיבולי
עניתי שמכיילים אותו למתח מעל 20 וולט במשולש הפתוח וזווית בין הזרם למתח הנמוכה מ-89 מעלות
(נתתי את הנתונים ממקרה פרטי לפי האופן שחח”י כיילו במתקן שלנו)
הוספתי שאני מכיר שנדרש פלוס מינוס 86 מעלות.לדעתי הייתי צריך להוסיף שנדרש להפסיק את המעגל התקול תוך חצי שנייה מקסימום
כי לאחר מכן נכנסת לפעולה ההגנה הוואטמטרית בתחמ”ש.2. שאלו איזה אימפדנס צפוי במתקן עם שנאי גדול (2000 או 2500 קילו-וואט).
המשיכו ושאלו איך אני יודע את המקסימום שנדרש.עניתי שנדרוש זרם קצר חד פאזי לאדמה הגבוה מהזרם הנומינלי לפחות פי 5.
3. בתגובה שאל אותי למה פי 5?
עניתי שלא נרצה לכייל את המפסק לערך נמוך על מנת שהמפסק לא יפסיק בזרמי התנעה של צרכנים גדולים.
(הייתי לדעתי צריך להוסיף שנרצה לאפשר סלקטיביות עם מפסקים במורד הזרם)4. שאל איזה הגנה תפעל בתגובה לזרם התנעה של המנוע.
עניתי שכנראה תפעל ההגנה Long time או Short time, תלוי איך המפסק מכוייל (וכמובן בזרם ההתנעה
של המנוע, אך לא נתנו לי הזדמנות להגיד ולא הסתכלו כלל על התרשים ששרטטתי…)מר יעקב קינן טען שתפעל ההגנה המיידית כי התנעה של מנוע היא קצר תלת פאזי.
אני חולק עליו, הנתון שאני מכיר האופייני להתנעות מנועים הינו זרם הגבוה פי 7 מהזרם הנומינלי
ושהזמן של ההתנעה תלוי בעיקר בעומס.
אם הערך היה גדול מפי 10 הייתי מסכים איתו. בנוסף, לא הגיוני לדעתי שמנוע יהיה כל כך גדול שהזרם
הנומינלי שלו יהיה כמו המפסק הראשי של המתקן ולכן זרם ההתנעה שלו לא יגיע לדעתי מעל 5 פעמים
הזרם הנומינלי של המפסק הראשי של השנאי….5. שאל אותי איזה פירמה המכשיר שאנו משתמשים בו.
עניתי לו שאישית יש לנו מכשיר משולב של חברת מטרל ואין לנו עדיין את מזוודת הנגדים שנועדה
לבדיקה במתקנים גדולים.הוא שאל מה רואים במזוודה? (כנראה מהלחץ עניתי לו מה התוצאות שהמכשיר מציג…)
עניתי שהמכשיר מראה את האימפדנס הנמדד ואת החלוקה שלו ל-R ו-X.הוא שאל למה צריך R ו-X?
עניתי שנתונים אלו מאפשרים לנו לחשב את זרם הקצר הדינמי הצפוי במתקן.
הוא ביקש להרחיב (להסביר איך זה קשור)
אז הוספתי את הנוסחא: K = 1.02 +0.98*e^-3R/Xמר יעקב קינן טען שאני טועה ורשם את הנוסחא: טאו /K=1+e^t
כאשר t=0.01 ו- טאו = XL/wR = L/R
ושאל למה t=0.01.לא זרכתי באותו הרגע להסביר. זכרתי רק את הנוסחא הראשונה
ברור ששתי הנוסחאות הינן זהות ופשוט רשומות אחרת
הייתי כנראה צריך להגיד שזה קשור לדעיכה של זרם ה-DC המתקבל כתגובה דינאמית לקצר עד
התייצבות המערכת למצב יציב. הנוסחא שמר יעקב קינן מופיעה במצגות של אריאל.6. מר יעקב קינן שאל אותי כיצד מודדים זרם קצר תלת פאזי.
עניתי שמודדים זרם קצר דו פאזי ומחלקים ב-0.86.
7. מר יעקב קינן שאל אותי כיצד מחשבים את שטח החתך הנדרש למוליך האיפוס.
עניתי שיש להתאימו לאנרגיית המעבר הצפויה בזרם קצר מקסימאלי – I^2*t <= K^2 * S^s
והסברתי ש – K הינו נתון שמופיע החוק החשמל ( לא הספקתי להסביר שהוא תלוי בסוג הבידוד והמוליך).
רציתי להסביר גם על מקרה של קצר גבוה מאד שהו המפסק פועל באופן מיידי ואז יש להתחשב באינטגרל
של הערך הנ"ל, נתון אשר יצרני המפסקים מספקים.
ביקשו ממני לא להכנס לאינטגרלים…8. מר יעקב קינן הציג לי תרשים של מתקן עם שלושה גנראטורים בהספק 2000 קילו-וואט כל אחד.
לכל גנראטור היתה הארקת שיטה שחוברה לנקודת הכוכב שלו והיה לו מפסק ראשי.
לכל גנאטור היה שנאי Step UP ממתח 400 וולט ל-33 קילו-וולט אשר היה מחובר במשולש בצד של
הגנראטור ובמשולש בצד המתח הגבוה.
הוא אמר שהגנראטור האמצעי לא מסתנכרן ולא נסגר לו המפסק.שאלתי אם המצב קורה גם אם הגנראטור האמצעי מופעל ראשון ולאחר מכן מנסים לסנכרן את האחרים והוא
אמר שכן. לכן אני מניח שישנה תקלה או חיבור לא נכון באופן מערכתי ולא תקלה בגנראטור מסויים?
(כגון וסת מתח לא מכוייל כראוי), אבל אני לא יודע.שאלתי אם מודדים מתח בין שני צידי המפסק באותה הפאזה ומקבלים מתח שונה מ-0? ונענתי שכן.
שאלתי אם השנאים הינם בעלי אותה קבוצת חיבורים או החליפו פאזה בצד המתח הגבוה? נענתי שלא.עניתי שלא נתקלתי בתקלה מסוג זה והמשכנו הלאה.
ראיתי ששאלו אנשים שאלה זו בעבר, אשמח לשמוע מה דעתכם על כך.9. מר יעקב קינן שאל את השאלה שציינתי מקודם בנוגע לקשר בין כיוון המשגוח וההארקה המקומית
באתרים רפואיים.10. מר אליהו אבישר שאל אותי אילו צרכנים מזינים בזינה צפה באתרים רפואיים?
עניתי שמנורת שולחן ניתוח (אם היא לא מוזנת במתח נמוך מאד), שולחן הניתוח עצמו ושקעים
המזינים ציוד חיוני (והסברתי שהכוונה לציוד חיוני למטופל).זהו בינתיים
אם אני אזכר במשהו נוסף אני אוסיף, אך לא היה עוד הרבה.
בהצלחה לכל מי שניגש לועדה
והכי חשוב, לא להתייאש.בברכה
איתיהיי אריאל וקובי
אני גם חושב שזו טעות.
אכן ניתן לפתור את הסתירה בכך שכתוב שנדרש לעמוד בכל שלושת המשוואות גם יחד
ולכן בכל מקרה הזרם המתמיד המירבי של הכבל (לאחר התיקון) חייב להיות תמיד גדול מהזרם הנומינלי של המפסק.במידה ואכן זה כך
ניתן פשוט להגיד שהנוסחא שניתנה בחוק עבור המקרה של מפסקים אוטומטיים הניתנים לכיול
(I2 שווה ל-1.3 פעמים הזרם הנומינלי של המפסק In)
הינה מיותרת וסתם מבלבלת שלא לצורך.חבל שלא מבצעים את התיקון
על מנת שהוק יהיה ברור ופשוט ללא התפלפלויות מיותרות שאינן מובילות לשום מקום.קובי, לדעתי זה מצויין שכתבת את המכתב
צריך לבדוק האם ישנה חובה של הועדה אשר מבצעת ריוויזיה לחוק
להתייחס למכתבך, בדומה למצב עבוד תקנים…בברכה
איתישלום יניב
אני מניח שהגששים פועלים במתח נמוך
ואתה שואל האם להתקין חוצצים אשר יגבילו את האנרגיה
ובכך יהפכו את הגששים לבטוחים באופן אינטרינזיאני לא מכיר את הנושא לעומק
אך להבנתי, אם הגנת עליהם באמצעות אחת מהשיטות שציינת:
Ex d – Flameproof enclosure
EX e – Increased Safetyאז אין חובה להשתמש בשיטת הגנה נוספת
מישהו יודע להרחיב?
איתי
שלום יניב
אני מניח שהגששים פועלים במתח נמוך
ואתה שואל האם להתקין חוצצים אשר יגבילו את האנרגיה
ובכך יהפכו את הגששים לבטוחים באופן אינטרינזיאני לא מכיר את הנושא לעומק
אך להבנתי, אם הגנת עליהם באמצעות אחת מהשיטות שציינת:
Ex d – Flameproof enclosure
EX e – Increased Safetyאז אין חובה להשתמש בשיטת הגנה נוספת
מישהו יודע להרחיב?
איתי
אריאל,
ברצוני להצטרף לברכות
גם אני קיבלתי היום תשובה כי עברתי את הועדה וקיבלתי את רישיון הבודק
אתה מורה מעולה והיה תענוג להשתתף בקורסים הרבים שאתה מעביר
אתה תורם רבות לקהילת מהנדסי החשמל בארץ, מעלה את רמת הידע וכמות המהנדסים המורשים.ישר כח על עבודתך הנעמנה והמסורה לתלמידיך הרבים
ותודה אישית ממני על כל העזרה.בברכה
איתי מנשהאריאל,
ברצוני להצטרף לברכות
גם אני קיבלתי היום תשובה כי עברתי את הועדה וקיבלתי את רישיון הבודק
אתה מורה מעולה והיה תענוג להשתתף בקורסים הרבים שאתה מעביר
אתה תורם רבות לקהילת מהנדסי החשמל בארץ, מעלה את רמת הידע וכמות המהנדסים המורשים.ישר כח על עבודתך הנעמנה והמסורה לתלמידיך הרבים
ותודה אישית ממני על כל העזרה.בברכה
איתי מנשההיי רועי ואריאל
תודה על התשובותרועי,
בסעיף 41 בתקנה רשום כי בסתירה בין תקנות
ישנה עדיפות לרשום בתקנה של אתרים רפואייםלכן, לדעתי היא גוברת על הרשום בתקנה של הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול
ויש לכייל את המשגוח לערך הגבוה מ-50 קילו-אוהם
ללא קשר להתתנגדות האלקטרודה כלפי המסה הכללית של האדמה.שבוע טוב
איתי
