התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
שלום,
בהתאם לפסיקה 03-29 של ועדת הפירושים, צבע הבידוד של מוליך הארקת שיטה יהיה צהוב־ירוק מאחר שהוא נחשב כמוליך הארקה.
מצ״ב קישור לפסיקה: https://www.iec.co.il/ElectricityProfessionals/DocLib12/conductorcolor.pdf
שלום, מצ״ב קישור לפסיקה 03-62 של ועדת הפירושים שדנה בנושא.
שלום,
ועדת הפירושים התירה הסתעפות באמצעות מוליכים בחתך 2.5 ממ״ר, תוך שמירה על המרחק שצוין.
מצ״ב קישור לפסיקה 08-62
אביב שלום,
לדעתי טענתך בהחלט מתיישבת עם הוראות תקנות החשמל – רצ״ב הפניות לסעיפים הרלוונטיים מתקנות העמסה והגנה על מוליכים מבודדים וכבלים (2014):
א. תקנה 6(ז): ”מבטח מפני זרם העמסת יתר יכול שיותקן במקום כלשהו במעגל המוגן על ידו…” [ראה בנוסף גם תקנה 11(ג)]
ב. תקנה 11(ב): ”קיים במעלה מעגל מבטח בפני זרם קצר, המגן עד לסיום המעגל על המוליכים שבהם חלה הקטנת כושר ההעמסה, אין חובה להתקין הגנה נוספת בפני זרם קצר בלבד.”
שלום,
הסכמה המצורפת שגויה, כיוון שמופיע בה איפוס כפול: קיימת הארקת שיטה בנקודת הכוכב של השנאי, ובנוסף מסומן מוליך איפוס מפס האפסים אל הפה״פ הראשי – כאשר קיים מוליך נוסף המגשר בין שתי הנקודות האמורות.
קל לזהות את האיפוס הכפול אם עוקבים אחרי מסלול זרם האפס: מפס האפסים קיימים שני מסלולים מקבילים עבורו – מוליך האפס והמוליך המגשר.
בהצלחה בוועדה מחר 🙂
שלום,
Cadweld הוא השם המסחרי של חברת Erico לריתוך אקסותרמי; יצרנים אחרים משתמשים בשמות שונים (לדוגמא: BURNDYWeld, Furseweld, וכו׳).
בחברת החשמל השתמשו בעבר בשיטה זו ליצירת רשת ההארקה הכללית בתחנות הכח ובתחמ״שים מאחר שלא נדרשת עבורו ביקורת תקופתית (ע״פ IEEE 80 – הארקות תחמ״ש), וכיוון שהוא נחשב לחיבור אמין ואיכותי מאד (כאשר מבוצע כהלכה היצרנים טוענים שאיכותו עולה על דרישות התֶקֶן הרלוונטי [IEEE 837 – דרישות לחיבורים קבועים בהארקת תחמ״ש]).
כיום משתמשים במחברי לחיצה ייעודיים לצורך בניית רשתות הארקה כללית, והריתוך האקסותרמי משמש במקומות שעבורם מחברי־הלחיצה אינם מספקים פתרון מוצלח (כמו חיבור הארקות יסוד אל הרשת, למשל).
עם זאת, עלותו של פתרון זה נחשבת לגבוהה יחסית – בין השאר, בגלל מורכבות הביצוע (מחייבת מיומנות גבוהה).
שלום,
ועדת־הפירושים התירה הסתעפות ממפסק או בית־תקע כאשר אלו כוללים הדקים המותאמים לשני מוליכים – להבנתי, התקנה מתייחסת לאבזרים ישנים (שבהם המוליך היה מהודק ישירות באמצעות בורג).
מצ״ב קישור לפסיקה: https://www.iec.co.il/ElectricityProfessionals/DocLib12/beteka3.pdf
שלום,
בתקנות המעגלים הסופיים נכתב: ”קבל יצוייד באמצעים מתאימים לפריקת מטענו.” (תקנה 47 – ציטוט חלקי)
כך שהשאלה אם לאשר את ההתקנה האמורה תלויה, בין היתר, בקיומו של אמצעי פריקה מתאים לפי דרישת התקנות (המתח על הדקי הקבל לא יעלה על 50V אחרי דקה), בנוסף לאמצעי הניתוק.
מסכים בהחלט – אך כשהעליתי טענה זו, התגובה הייתה כי „נדרש להתייחס למצב הנוכחי של המתקן, ללא ספקולציות לגבי העתיד…” 🙄
תודה על תגובתך.
שלום, באתר משרד הכלכלה והתעשייה מופיעה ההערה הבאה (בלחיצה על ה־”+” בצד ימין):
„הערות כניסה לתוקף: מהדורה חדשה זו תיכנס לתוקף בתאריך 17.03.2018 אולם מהדורת יולי 2009 תהיה בתוקף עד 16.03.2019”אריאל שלום
- ב־TN-S איפוס והארקת השיטה חד הם. חיבור בין פס האפס של הגנראטור לפס האפס של הרשת יהווה איפוס מצד הרשת (באמצעות מוליך הארקת השיטה של הגנראטור). מקווה שעכשיו כוונתי ברורה.
- אין קשר למספר המקורות. מדובר על אותו המבנה.
- לא ביקשתי את רשותך. להזכירך, המקור הוא נוהל חח״י שנכתב ע״י מספר מומחים. ייתכן שיש משהו בדעתם. ישנם פתרונות לעכבת לולאת התקלה במקרים מעין אלה, כפי שידוע לך היטב. תקנות החשמל הן במעמד של חוק במדינת ישראל.
- כמהנדס רב־זכויות (בלי ציניות!), זלזול בעמיתים (בפרט כאלו שאינך מכיר) אינו מוסיף לך כבוד.
אריאל שלום,
- הדוגמא שהעלית נכונה כשלעצמה, אך אינה רלוונטית במקרה זה – התקנה שהזכרתי מתייחסת במפורש לשילוב בין איפוס והארקת הגנה באותו המבנה (ללא התייחסות לשיטות האחרות).<br />בנוסף, גם בתקנה 39 מופיעה דרישה ליישום של אחת מהשיטות הנ״ל בלבד: ”…קיימים במבנה צרכנים נוספים המוגנים בשיטת הארקת הגנה (TT) תוסב ההגנה אצלם להגנה בשיטת האיפוס.”
- במקרה הספציפי הזה, אני מסכים, בעיקרון, עם טענתך (בהנחה שהחיבור יבוצע כהלכה, ולא ייווצר בטעות איפוס בצד ההזנה מהרשת).<br />עם זאת, התקנות מגדירות את השוואת־הפוטנציאלים במבנה כתנאי הכרחי לביצוע איפוס, ואינן מותירות למתכנן שיקול־דעת בנושא זה.
אשמח להתייחסותך.
אריאל שלום,
בהודעה למעלה כתבת:
“אני סבור שהתכנון הנ”ל אינו נכון וכי במקרה זה יש לבצע את הארקת השיטה של הגנרטור לפס ההארקה של הבנין.”
להבנתי קיימות שתי בעיות בהצעה הנ״ל:
- תקנה 37 בתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חשמול) אוסרת על שימוש באיפוס ובהארקת הגנה באותו המבנה;
- כידוע, ביצוע איפוס מחייב השוואת פוטנציאלים במבנה (בשעה שבהארקת הגנה אין חובה כזו).
בעיות אלה אינן קיימות בתכנון שמופיע במצגת.
בנוסף נכתב:
“איני רואה את הפתרון המוצע שם כישים היות ואלקטרודת הארקת השיטה רחוקה מהמבנה המוזן, אין פיקוח על תקינותה והמצאותה”
לגבי תקינות האלקטרודה – זו טענה מוצדקת, כמובן, רק שניתן להעלותה כלפי כל אלקטרודת הארקה שאינה חלק ממבנה או מוטמנת בבטון (Ground Well);
למרבה הצער, הנסיון מראה שהמצאות אלקטרודת הארקה בסמיכות למבנה, אינה מבטיחה בהכרח פיקוח נאות על מצבה…
