התגובות שלי בפורום
-
תגובות
-
יוסי שלום,
אני מבין שלקוח ביתי עם מערכת קטנה על הגג לא מעוניין לשלם הרבה על ביקורת תקופתית…
אבל בודק עם רשיון שדורש 250 שח כולל מע”מ לבדיקת מערכת PV ביתית לא נותן לך סיכוי להתחרות איתו כלל. זה פשוט ביזיון למקצוע.
בנוסף אותו בודק הנ”ל קובע עם שמונה לקוחות באותו אזור באותו היום כאשר בין לקוח ללקוח יש הפרש של 15 דקות! מה כבר אפשר לבדוק ב 15 דקות ברוטו?
בדו”ח הבדיקה שהוא משאיר אין שום פרט נכון למעט שם הלקוח והכתובת. לא הספק המערכת, לא מספר פנלים… כלום.
אתה באמת חושב שמישהו ברשות החשמל יושב וקורא עשרות אלפי דו”חות שמגיעים אליו? ומה המנהל יעשה אם הוא יקבל דו”ח ברמה כזו? יבקש בדיקה חוזרת? יפסול את הדו”ח? אני בספק גדול מאוד.
היום בדקתי מערכת ביתית דומה ומצאתי שאין רציפות כלל בין הקונסטרוקציה של הפנלים על הגג לבין פה”פ. פשוט אין גיד הארקה ואין סימן שהיה בעבר. הלקוח טוען ששום דבר לא השתנה ב 5 שנים האחרונות ואם חברת חשמל אישרה את זה בעבר אז זה בסדר. ומה אני מחפש להכניס אותו להוצאות וכו’.
הם לא באמת רוצים בדיקה. הם רוצים אישור כי נפל עליהם איזה תיק ממשרד האנרגיה והם מחפשים לקבל אישור במינימום השקעה.
איני מפחית חלילה בחשיבות הבדיקה התקופתית כלל. זה חשוב מאוד, זה יכול להציל חיים וזו גם פרנסה לבודקים.
אבל לדעתי כמו שזה מתנהל היום – עבור לקוחות ביתיים זה פשוט מיותר. במקרים הנ”ל הלקוח משלם מחיר מגוחך, מקבל מסמך שלא שווה את הנייר שעליו הוא כתוב, אין שום אכיפה או ביקורת על מינימום תכולת הבדיקות הנדרשת. אין כל כוונה מצד הלקוח לתקן ליקויים. יותר זול להביא מישהו אחר שיחתום על המתקן מאשר לתקן ליקויים.
בדיקה ב 15 דקות או אי ביצוע בדיקה תקופתית כלל למתקן היא אותו הדבר מבחינתי.
יוסי שלום,
המצב שאתה מתאר הינו מצב ידוע. יש לי קלסר שבו אני שומר לעצמי דו”חות לדוגמא של כוכבים כאלו. חלקם אף חתומים על ידי בודקים סוג 3 ששמם הולך לפניהם. לא אחת אני נתקל בדו”חות של בנייני משרדים רבי קומות שבהם נבדק רק לוח הראשי המוזן משנאי. תוצאות LT של 0.02 אום שנבדקו עם הקומבו בלוחות של 1800 אמפר ויותר. בדיקות בידוד ותקינות מפסקי מגן שבוצעו ללא הפסקת מתח במתקן (טכנולוגיה חדשה?) ועוד הפתעות מעניינות מאוד כמו לוחות שעברו טיפול וסריקה תרמוגרפית ולפי קורי העכביש על הפנלים נראה שלא נפתחו כלל כמה שנים. זה עצוב מאוד אבל לצערי זה המצב. אני מנסה להסביר ללקוח שאומנם הוא שילם מחיר נמוך יחסית אבל הוא קיבל בדיקה יקרה מאוד. שילם על בדיקת בניין וקיבל בדיקת לוח אחד. זה לא ממש מעניין אותו. ישנם לקוחות שרוצים רק אישור במחיר הכי זול שאפשר. עם הזמן לומדים לזהות ולסנן אותם בשיחת טלפון. כשחשמלאי אומר לי בטלפון “עשיתי כך וכך” ואני אומר לו שזה מנוגד לתקנות ותגובתו היא: “אתה תאשר לי את זה כי יעלה לי הרבה כסף לתקן” אז אני כלל לא מגיע לבדיקה. בודק אחר מגיע ומאשר את זה. אולי מחוסר ידיעת התקנות שזו גם בעיה ואולי מתאוות בצע.
עצתי לך שמור על המקצועיות שלך. לבנות שם טוב לוקח זמן וזו עבודה קשה מאוד אבל בסוף זה משתלם.
שלום רב.
1. התופעה מוכרת בבדיקות Ramp של מפסקי מגן מסוג A במכשירים של Metrel.
2. נכון שזה לא נראה טוב אבל לפי תקן IEC61557 בבדיקת Ramp – הגבול העליון הינו 1.4xIn. במקרה של מפסק מגן ברגישות 30mA – ערכים תקינים הם עד ל 42mA.
3. האפשרויות העומדות לפניך הן: לבדוק בגל סינוס מלא – מצב AC.
לבדוק זמן תגובה לערך זרם זליגה של 1xIn.
לבדוק עם מכשיר אחר.
יוסי שלום.
ממתקן מאופס אסור להוציא הארקות! את הסיבה אתה יודע.
אסור להוציא הארקה מחוץ להשפעת האלקטרודה משמעותו אסור ללא תלות בצרכן. אם יש לצרכן הארקת יסוד או אין הארקת יסוד אם הצרכן שלך הוא מחסן, משאבת מים, מכונת כביסה או דוכן נקניקיות. אסור להוציא וזהו!
יש מקרה פרטי של צרכן שנקרא עמודי תאורה. אם נעשית השוואת פוטנציאלים סביב לעמודים כפי שמתואר לעיל אז מותר לחבר הארקות. הסיבה לכך היא שגם במקרה של ניתוק מוליך ה PEN לא יתפתח מתח מגע מסוכן על גוף העמוד.
למה אומרים: העמודים בשיטת איפוס? תשאל את מי שאומר. לדעתי זו טעות בניסוח השאלה.
אם מחברים תוף עם כבל מאריך פרוס באורך 50 מטר למבנה מאופס ובקצה השני של הכבל מחברים ציוד מסוג 1 כגון מקרר גלידות. מה תגיד על זה? ברור לך שזה אסור נכון?
מה שאני מנסה לומר זה שאין משמעות אם יש או אין הארקת יסוד. אסור להוציא הארקות ממתקן TNCS וזהו!
מקווה שעכשיו ברור.
לדעתי לא ממש ברורה לך ההגדרה של איפוס. איפוס הוא חיבור בין מוליך PEN לבין פס השוואת הפוטנציאלים בכניסה למתקן. אין קשר בין איפוס להארקת יסוד של עמודי התאורה. בעמודי התאורה לא מבוצע שום חיבור בין אפס להארקה. העובדה שקיימת הארקת יסוד והשוואת פוטנציאלים בעמודים לא מגדירה שהעמודים מאופסים.
גם לי יש אותו כבר מספר שנים כולל הצבת המיוחדת שלו. משמש לי בעיקר כגיבוי כשהמיטרל 3101 שלי נשלח לכיול או כשנגמרות לו הסוללות.
בנוסף למה שנאמר כאן לפני…
מכשיר מצויין, תוצאות מדוייקות ואמינות. אין טעינת סוללות דרך המכשיר. לא ממש אוהב סוללות נטענות. חיבור למחשב בעייתי ומצריך רכישה של אביזר ייעודי (סיב אופטי).
היום במחיר שלו אפשר לקנות חלופות טובות יותר.
בדיקת זרם זליגה צריכה להיות במתח גבוה ממתח נומינלי ולכן אתה “מעיק” על המפסק במתח שלוב.
אל תשכח לנתק פיזית את הכבל או הגידים ביציאה מהמפסק הנבדק.
אחרת זה לא נעים…
יוסי שלום.
איך במתקן מאופס קיבלת עכבת לולאת תקלה בלוח ראשי 0.49 אום?
האם השתמשת בציוד מדידה מתאים/ תקין/ מכוייל?
או שאולי לא היה איפוס כפול אלא רק איפוס יחיד וכעת לאחר הניתוק המתקן מוגן בTT…
elad אומר:
שלום רב
1. מהי שיטת ההגנה בפני חישמול?
2. ערך לולאת התקלה אינו סביר
3. אילו מפסקים אוט’ בלוח?
4. ערך לולאת התקלה אינו מסביר מדוע המפסק לא נפסק (תלוי בכיוונון)
5. בקיצור, צריך לקבל פרטים מלאים על המתקן על מנת לנסות ולהבין מדוע ההגנה לא פעלה
6. יתכן שמכשיר הבדיקה אינו תקין, או שהמדידה לא בוצעה כהלכה.
בהצלחהיתכן והארקת השיטה של השנאי לא תקינה בגלל קורוזיה בחיבור בין מוליך הארקת השיטה לבורג או לנעל הכבל. בדוק עם מכשיר אחר כדי לשלול אפשרות של תקלה במכשיר. במידה והתוצאה חוזרת על עצמה – פנה לחח”י.
פונקציית N היא הגנה על מוליך האפס. במצב שבו הזרם במוליך האפס יכול לעלות מעל המותר המפסק יפסק.
האופציות 50% ו100% מתאימות למקרים שחתך האפס הוא חצי מחתך מוליך הפאזה או שווה למוליך הפאזה בהתאמה.
זו אינה פונקציית G..
ישנם מספר פתרונות להתמודדות עם ערכי לולאה גבוהים . צריך לתת פתרון ספציפי למקרה הנדון, אין פתרון כולל.
פתרונות אפשריים: הוצאת מפסק במעלה זינה ללוח פלסטי, החלפת מודול מגנטי, החלפת מנגנון לאלקטרוני, שימוש בפונקציית G, שימוש בפונקציית פחת, איפוס. כל מקרה לגופו עפ״י התנאים המופיעים בתקנות.
כוונון יתרת הזרם הוא בדרך כלל בסדר אחרת המתקן לא יעבוד. למעט מקרים שבהם שטח חתך המוליכים במוצא המפסק אינו מתאים לערך המקסימלי שניתן לכוונון. בגדול הדגש צריך להיות על כוונון ההגנה המגנטית או S /I.
בהצלחה
פונקציית N היא הגנה על מוליך האפס. במצב שבו הזרם במוליך האפס יכול לעלות מעל המותר המפסק יפסק.
האופציות 50% ו100% מתאימות למקרים שחתך האפס הוא חצי מחתך מוליך הפאזה או שווה למוליך הפאזה בהתאמה.
זו אינה פונקציית G..
ישנם מספר פתרונות להתמודדות עם ערכי לולאה גבוהים . צריך לתת פתרון ספציפי למקרה הנדון, אין פתרון כולל.
פתרונות אפשריים: הוצאת מפסק במעלה זינה ללוח פלסטי, החלפת מודול מגנטי, החלפת מנגנון לאלקטרוני, שימוש בפונקציית G, שימוש בפונקציית פחת, איפוס. כל מקרה לגופו עפ״י התנאים המופיעים בתקנות.
כוונון יתרת הזרם הוא בדרך כלל בסדר אחרת המתקן לא יעבוד. למעט מקרים שבהם שטח חתך המוליכים במוצא המפסק אינו מתאים לערך המקסימלי שניתן לכוונון. בגדול הדגש צריך להיות על כוונון ההגנה המגנטית או S /I.
בהצלחה1. הקאצ’ עם פונקציית G הוא שהוא ינסה לגרור אותך למקרה של הגנה בלעדית ע”י פחת. ואז הוא יתחיל לחפור לך למה זה לא אותו דבר ולמה לא משתמשים בפקטור 10 כפי שכתוב בחוק.
2. לגבי השאלה עם מפסק המגן… התשובה שקינן רוצה לשמוע היא תשובה לא נכונה. אבל מה לעשות, זה ירצה אותו והוא ימשיך הלאה…
מה שתגיד לו זה שבודקים בזווית אפס ו180 מעלות בגלל שאופי המעגל הוא בדרך כלל השראתי והזרם מפגר אחרי המתח. לכן כשהמתח באפס הזרם בשיא וההיפך… ואתה צריך לבדוק את המפסק במצבי קיצון כאלו.
שוב, זה שטויות במיץ, זה לא תפקידו של מפסק המגן ולא זו הסיבה לבדיקה הזו. אבל מה לעשות, צריך לשחק את המשחק…1. הקאצ’ עם פונקציית G הוא שהוא ינסה לגרור אותך למקרה של הגנה בלעדית ע”י פחת. ואז הוא יתחיל לחפור לך למה זה לא אותו דבר ולמה לא משתמשים בפקטור 10 כפי שכתוב בחוק.
2. לגבי השאלה עם מפסק המגן… התשובה שקינן רוצה לשמוע היא תשובה לא נכונה. אבל מה לעשות, זה ירצה אותו והוא ימשיך הלאה…
מה שתגיד לו זה שבודקים בזווית אפס ו180 מעלות בגלל שאופי המעגל הוא בדרך כלל השראתי והזרם מפגר אחרי המתח. לכן כשהמתח באפס הזרם בשיא וההיפך… ואתה צריך לבדוק את המפסק במצבי קיצון כאלו.
שוב, זה שטויות במיץ, זה לא תפקידו של מפסק המגן ולא זו הסיבה לבדיקה הזו. אבל מה לעשות, צריך לשחק את המשחק…שלום לך,
אם תשרטט על אותה מערכת צירים את שני וקטורי המתחים של שני השנאים כאשר שנאי 1 תקין ובשנאי 2 תהפוך סדר אז תקבל שבין וקטור L3 ל L3′ ישנה זווית של 180 מעלות. ההפרש ביניהם יתן מתח כפול.
אריאל שלום,
לא הצלחתי להבין איך במצב שתיארת נקודת הכוכב תזוז – האם יש נתק במוליך הארקת שיטה של שנאי 1?פורים שמח
שלום לך,
אם תשרטט על אותה מערכת צירים את שני וקטורי המתחים של שני השנאים כאשר שנאי 1 תקין ובשנאי 2 תהפוך סדר אז תקבל שבין וקטור L3 ל L3′ ישנה זווית של 180 מעלות. ההפרש ביניהם יתן מתח כפול.
אריאל שלום,
לא הצלחתי להבין איך במצב שתיארת נקודת הכוכב תזוז – האם יש נתק במוליך הארקת שיטה של שנאי 1?פורים שמח
